פירסינג (piercing)
הכנסת אביזר או תכשיט לתוך פתח בגוף הנוצר באופן מלאכותי, הינו מנהג מקובל בקרב תרבויות שונות בעולם מזה מס’ רב של שנים. בעולם המערבי מקובל בעיקר בקרב צעירים ונחשב לאומנות הגוף ולהצהרה חברתית.
יש הבוחרים לבצע פירסינג גם באזור הפה כמו בלשון, בלחי, בשפה ואף בענבל.
האתר הנפוץ ביותר לפירסינג הוא במרכז הלשון או יותר קרוב לקצה הלשון בסמיכות למשנן הקדמי. מקום נוסף ופופולארי הוא במרכז השפה התחתונה.
למנהג האומנותי לכאורה תמים שכזה, יש השלכות עקב סיבוכים אפשריים הדורשים התערבות רפואית. ניתן לחלק את הסיבוכים בחלל הפה כתוצאה מפירסינג לשניים:
- סיבוכים חריפים מוקדמים – מופיעים בסמיכות לפרוצדורה עצמה לאחר הכנסת האביזר.
- סיבוכים כרוניים מאוחרים – פגיעה ברקמות חלל הפה במהלך השימוש באביזר.
סיבוכים חריפים מוקדמים נפוצים יחסית וכוללים נפיחות, כאב, זיהום ופגיעה ביכולת הדיבור הבליעה והלעיסה. במקרים חמורים יותר, תתכן, בעיקר בעקבות פירסינג בלשון, בצקת חמורה העלולה לגרום לסגירת מעבר האוויר ולחנק. דווחו מיקרים של שטפי דם חמורים בעקבות חירור כלי דם במהלך החדרת התכשיט ואף מקרים של זיהומים חריפים שהתקדמו לאזור הראש והצוואר. כמו כן, תגובות רגישות יתר ואלרגיות אפשריות במידה והאביזר עשוי ממתכת אלרגנית (כמו ניקל).
סיבוכים כרוניים מאוחרים בעיקרם נובעים כתוצאה מפגיעה טראומתית בשיניים וברקמת החניכיים.
בשיניים ניתן להבחין בסימני שבירה של שכבת האמייל ובתלוליות השן. כמו כן, סדקים עלולים להופיע בעיקר בשיניים האחוריות וסימני שחיקה באזורי השיניים הקדמיות. תופעות נוספות שניתן להבחין בשיניים הן פגיעה בשחזורים קיימים, וייתכנו גם שברים בשיניים ואף פגיעה במוך השן עד כדי נמק.
סיבוכים במשנן עקב פירסינג:
- Chipping של משנן קדמי תחתון עקב פירסינג בשפה.
- שבר בשן טוחנת עקב פירסינג בלשון.
בפיותיהם של אנשים העונדים תכשיטי פירסינג ניתן להבחין בדלקות חניכיים חוזרות. תופעה נוספת אפשרית היא אובדן של רקמת החניכיים עד כדי חשיפת השורש (רצסיה). מעבר להשלכה הרפואית של תופעה זו כגון רגישות יתר, גירויים ואובדן תמיכה, יש גם השלכה אסתטית – השיניים נראות ארוכות יותר.
סיבוכים בחניכיים עקב פירסינג ניתן לראות רצסיה באורך של כ 3 מ”מ בחותכת ראשונה תחתונה בסמיכות לפירסינג בשפה תחתונה
חשוב לדעת שכאשר הפרוצדורה מבוצעת ללא הרדמה, סטריליות ושליטה בזיהום, קיים סיכון להדבקה מזיהומים כמו צהבת, איידס, הרפס וכדומה העלולים לסכן חיים.
מחקר שבדק שיעור היארעות של סיבוכים בתוך הפה כתוצאה מפירסינג בכ-400 מטופלים עקב פירסינג ברקמות חלל הפה, הראה כי 14% מהמטופלים סבלו משברים בשיניים, בעיקר בחותכות עליונות, גינגיביטיס (דלקת חניכיים) ב 6% מהמטופלים ורצסיות ואיבוד של רקמת חניכיים, שחל בעיקר בחותכות תחתונות, ב 26.6% מהמטופלים.
כאשר המטופל מגיע עם לשון נפוחה, חשוב שרופא השיניים יוריד את האביזר, ינקה ויחטא את האזור המודלק, ייתן טיפול אנטיביוטי לטיפול בזיהום ושטיפות המכילות חומר אנטיספטי, לדוגמא כלורהקסידין, עד לריפוי וסגירת המפתח.
אם לא היה ברור לכם עד עכשיו כי רופאי השיניים הם נגד תופעה זו, ובכל זאת בחרתם להתהדר בתכשיט שכזה, יש חשיבות עליונה במעקב אצל רופא השיניים אחר הסיבוכים האפשריים. כמו כן חשוב לבצע מעקב אצל השיננית ולפעמים אצל רופא החניכיים אחר דלקות חניכיים אפשריות. הקפדה יתרה על היגיינה אורלית היא קריטית.
