מהן המחלות הנפוצות סביב שתלים, הגורמים להם, דרכי הטיפול וכיצד ניתן למנוע אותן
העולם המודרני וההתפתחות ברפואת השיניים, ניתן כיום להחליף בקלות יחסית שן או שיניים החסרות מסיבות שונות. בעזרת שתלים שופרה איכות חיינו באופן ניכר. אולם אליה וקוץ בה, עם העלייה בשימוש בשתלים, עלתה גם השכיחות של מחלות חניכיים סביב שתלים. בעיקר יתכנו דלקות סביב השתלים ובמקרים קשים ונדירים יותר אף איבוד עצם סביב השתל.
חלק ממהמחלות סביב שתלים עלולות להיגרם בסמיכות להשתלת השיניים ויש שיופיעו כעבור שנים. חשוב לזכור, שתלים אינם לנצח, יחד עם זאת, גילוי מוקדם של דלקות סביב השתל וטיפול נכון יאריכו את חיי השתל וימנעו סיבוך וכאב מיותר.
מחלות אופייניות סביב שתלי שיניים
דלקת פרימוקוסיטיס (Peri-implant-muocositis)
דלקת הפוגעת ברקמה הרכה סביב השתל. זו תופעה נפוצה ובאבחון מוקדם וטיפול, זהו מצב הפיך.
דלקת פריאימפלנטיטיס (Peri-implantitis)
דלקת הפוגעת ברקמה הרכה והקשה, כלומר בעצם, שסביב השתל. זו דלקת קשה יותר ופחות נפוצה. החיידקים התפשטו וגרמו להרס רקמת החניכיים סביב השתל ולאובדן תמיכה גרמית. ישנה ספיגת עצם. מצב זה לרוב בר תיקון אך הוא בלתי הפיך ועלול להיות אגרסיבי עד כדי איבוד העצם סביב השתלים. במקרים קשים ובלית ברירה יהיה צורך להוציא את השתל.
כישלון שתל
כאשר אין התאמה בין השתל לעצם המושתלת. מצב כזה מחייב הוצאת שתל. יכול לקרות מיד או בסמיכות לתקופת ההשתלה.בקרב חולי סכרת לא מאוזנים ובמקרים של דלקות חניכיים פעילות או בעבר, אסור לבצע שתלים. חשוב במקרים כאלה להיבדק מראש אמל מומחה חניכיים ולמנוע מקרים שנועדו לכשלון.
הסימפטומים למחלה סביב שתלים
- נפיחות בחניכיים באזור השתל
- אדמומיות
- דימום (ספונטני או בשעת צחצוח)
- הפרשה מוגלתית (גם מינורית)
- כאב (במגע, בלעיסה או כאב תמידי)
- תחושת לחץ או אי נוחות
אם אתם סובלים מאחת או יותר, מהתופעות הבאות, יש לגשת בהקדם לאבחון אצל רופא השיניים רופא חניכיים.
הגורמים למחלות סביב שתלים
- היגיינת פה ירודה – היגיינה והקפדה על טיפול נכון הם הגורמים העיקריים להופעת דלקת
- נטייה למחלות חניכיים
- סכרת לא מאוזנת
- עישון ושתייה מרובה של אלכוהול
- היסטוריה רפואית הכוללת דיכוי של מערכת החיסון כגון כימוטרפיה ועוד.
- מחלות שונות הפוגעות ברקמת החיבור, מחלות ובעיות בשלד כגון אוסטרופורזיס, מחלות גנטיות שונות – יש לעדכן את הרופא המטפל בכל מחלת רקע ממנה אתם סובלים.
- מצב העצם לפני ההשתלה, דלקת קודמת או אם לא בוצע ניקוי יסודי וטיפול איכותי לפני ההשתלה.
- השתלות חוזרות באותו מקום.
דרכי הטיפול
פרימוקוסיטיס – יש חשיבות גדולה לגילוי מוקדם ולביקור אצל הפריודונט (רופא החניכיים), במטרה למגר את הדלקת ולמנוע התרבות חיידקית שתפגע בסביבת השתל.
הטיפול יתמקד ב:
- ניקוי פני השתל, וסביבתו על ידי שיננית
- טיפול בדלקת בכיסים שסביב השתל ופינוי הרקמה הדלקתית.
- יתכן שיעשה שילוב כימי כמו אנטיביוטיקה מקומית להורדת הדלקת. הן בתרופה או באמצעות פריוצ’יפ לכיסים שסביב השתל,זהו מעין קיסם אנטיביוטי המוחדר לאורך השתל בעל שחרור אנטיביוטי איטי ומסייע בהורדת הדלקת.
פריאימפלנטיטיס – כאשר הדלקת חמורה, יש לבצע אבחון והערכה כוללת, של המצב ושל המטופל כולל בחינת מחלות רקע, הרגלי עישון ושתייה, היגיינה ועוד. גם במקרה זה, יתבצע חיטוי מכני (ניקוי) בשילוב מרכיב אנטיביוטי. ובנוסף, סביר שיהיה צורך בביצוע צילומי רנטגן לבחינת התפשטות הדלקת לעצם, בחינת מצב העצם ויציבות השתל (אם השתל נייד סימן שאין עצם יציבה מספיק להחזיק אותו).
תמיד נשתדל לשמר את הקיים ובמידת האפשר בהתערבות כירוגית לבנות עצם סביב השתל הקיים, באין ברירה אחרת יתכן ויהיה צורך להוציא את השתל.
חשוב לזכור, שהטיפול הטוב והיעיל ביותר הוא מניעת המחלה.
כיצד ניתן למנוע אותם ולהאריך את חיי השתל
היגיינה – יש להקפיד על שגרת טיפול קבועה בבית של צחצוח קפדני גם בין השתלים, פעמיים ביום. תוך שימוש בעזרים כולל חוט דנטלי, סילונית וכו’, וכן ביקורים תכופים אצל השיננית, לבעלי שתלים מומלץ להגיע לשיננית כל 3 חודשים.
מעקב וביקורת – הקפידו על ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים ואצל מומחה חניכים לבדיקת עומק הכיסים, מעקב אחר רמת העצם התומכת ועוד. במיוחד אם אתם בקבוצת סיכון של בעלי היסטורייה של בעיות חניכיים, חולי סכרת, מעשנים.
