מחסור בעצם יכול להיות לגובה, לרוחב או משולב (גובה ורוחב)
1.
מצב בו יש חוסר בעובי העצם (רוחב)
ניתן לפתרון על-ידי פיצול ודחיקת העצם הקימת תוך יצירת מרווח לתוכו יוחדר השתל.
2.
מצב בו יש חוסר עצם לגובה או משולב
* שיטה נוספת היא הוספת בלוק עצם (עצמי/מלאכותי) – המשמש כפיגום. העצם תגדל לתוכו וסביבו ותחליף אותו.
לאחר כמה חודשים ניתן להכניס את השתלים.
בניית עצם מודרכת
לעיתים, כאשר ספיגת עצם מקטינה משמעותית את גודל עצמות הלסת, ישנה אפשרות לבניה מחדש של העצם ע”י טכניקה של השתלת עצם ותחליפיה. שתלי עצם יכולים לבנות או למלא פגמים בעצם ובכך לאפשר מיקומם של שתלים דנטלים. טכניקה זו מייצגת את אחת מההתקדמויות הטובות ביותר ברפואת השיניים המודרנית. תהליך זה נקרא “בניה מודרכת של העצם” – GBR = guided bone regeneration, בנית החניכיים בלבד נקראת –GTR-guided tissue regeneration.
ככלל, קיימים 4 סוגים של שתלי עצם:
1. מקור עצמי (autograft)
שתל עצם בו העצם אותה ישתיל הרופא הינה עצם שנלקחה מאזור אחר באותו הגוף. לרוב האתר התורם יהיה אזור אחר בלסת. מאחר והעצם היא עצם עצמית, ישנה התאמה טובה מאוד עם האתר המקבל ובכלל עם כל הרקמות בסביבת האתר המקבל. סוג שתל זה נחשב עד לפני כמה שנים הטוב ביותר והנותן את התוצאה הטובה ביותר.
2. מקור אנושי (allograft)
שתל עצם זה הינו שתל עצם ממקור אנושי אך לא מאותו אדם. במרבית המדינות הנאורות קימת תכנית לתרומת אברים בהן האדם מצהיר כי במידה וימות, חלקים שונים מגופו יוכלו להיות מועברים לאנשים הזקוקים להם. השתלות לב, כליות, קרנית וכו הן גם סוג מסויים של allograft. עצם המגיעה מתורם אנושי עוברת בדיקות מחמירות וסטריליזציה מוחלטת. גוף המקבל יודע להפוך עצם מסוג זה לעצם עצמית כך שלאחר ההשתלה הגוף יחליף את העצם ה”זרה” בעצם עצמית.
3. מקור חיה (xenograft)
שתל עצם ממקור בעל חיים. עצם בעל החי, אשר לרוב מגיעה מפרות, עוברת תהליכים ספציפיים ההופכים אותה סטרילית ומותאמת לגוף האדם (ביוקומפטבילית). לאחר שעצם זו נמצאת בגוף, גם היא עוברת תהליך של החלפה בעצם אנושית ולמעשה מהווה את השלד עליו תבנה העצם העצמית. כיום בחוסר עצם בינוני נחשבת לחלופה הטובה ביותר .
4. מקור סינתטי (alloplast)
שתל זה אינו עצם אלא חומר אינרטי, סינתטי מלאכותי המיוצר במעבדות. דוגמא לחומר כזה היא השתלת מפרק מלאכותי העשוי סגסוגת פלטינה או טיטניום. כאשר אנו מעוניינים לבנות עצם, ננסה להשתמש בחומרים המחקים עצם, חומרים שלרוב יכילו סידן וזרחן. כתלות באופן ייצור החומר וסוגו, תחליף העצם עשוי להיות “נספג” או “לא נספג”, כלומר, גופנו עשוי להחליף את החומר בעצם עצמית או שלא להחליף את החומר, כתלות בסוג החומר. בכל מקרה, המטרה הסופית תהיה בנית מספיק עצם אשר תאפשר השמת שתלים דנטליים.
את סוג שתל העצם לרוב בוחר הרופא בהתאם לצרכים הכירורגיים והשיקומיים של המתרפא.הבעיות העיקריות הן: כמות העצם העצמית היא מוגבלת מאד והיא נספגת מהר מדי. ולכן מקובל בחוסר עצם קטן להשתמש בכמות עצם קטנה מאיזור הניתוח עם ולערבב עם עצם סוג 2 או 3 . ככל שאיזור החסר גדול יותר משתמשים בכמות גדולה יותר של עצם 2 או 3 . עצם מסוג 5 היא הנחותה והזולה ביותר והשמוש בה מוגבל.
