ילדכם מגיע לראשונה לרופא השיניים ומפגין סימני פחד וחרדה. תהיתם מדוע זה קורה?
הפחד הינו רגש טבעי-הישרדותי, שבעזרתו אנו יכולים להבחין במקור סכנה ולהתרחק ממנו. הפחד מתפתח בשלבים שונים של החיים, בהתאם להתבגרות האדם: בגיל הינקות התינוק מגלה פחד מזרים; הפעוט מפגין פחד מחיות, פחד מהחושך ועוד; הילד מראה סימני פחד מחפצים דמיוניים, דמויות זרות, רעמים ועוד, וכך הלאה. בשלבים מאוחרים יותר הפחד מושכל יותר ונובע בעיקר משיחות עם הסביבה, צפייה בטלוויזיה וחינוך ההורים לזהירות מפני גורמים מסכנים.
לעומת הפחד, שאותו ניתן להגדיר במילים, החרדה הינה תחושה אמורפית שלא ניתן להגדירה במילים. זוהי תחושת אי-שקט שדבר-מה הרה אסון ממשמש ובא, אך לא ידוע מהו. לחרדה לעתים קרובות מתלווים ביטויים גופניים: דפיקות לב מואצות, הזעה, קשיי נשימה, חולשה, מתח בשרירים, מיחושים בבטן, ולעתים קשיים באכילה ובשינה.
ילדים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם תחושות הפחד והחרדה. עבורם, הדרך הפשוטה ביותר להתמודד הינה להימנע מהגורם המפחיד, אולם דרך זו עלולה להגדיל את מעגל החרדה וההימנעות, כגלגל חוזר. ההורים יכולים לעזור לילד להתמודד עם פחדיו, להשפיע עליו ולהרגיעו. כאשר ההורה מבחין בסימני פחד וחרדה אצל ילדו, עליו לנסות ולהבין את פחדיו, לתמוך בו, לשוחח עימו, לעודדו ולסייע לו להתמודד עם הפחד. עם זאת, אין לשתף פעולה עם נסיונותיו של הילד להימנע מהגורם המאיים, ובמקרה זה רופא השיניים.
יש לשים לב גם לדרך ההתמודדות של ההורה עם החרדות שלו עצמו. רמת החרדה של ההורה ויכולת ההתמודדות שלו משפיעות ישירות על יכולת ההתמודדות של הילד ורמת החרדה שלו לדברים שונים. ילד שהוריו אוחזים בו בחוזקה בכל פעם שעובר כלב ברחוב יפתח פחד מכלבים, ילד שהוריו חוששים מכל פציעה קטנה יפתח פחד מנפילות, ועוד.
צפו בראיון עם הרופאים במרפאת ד"ר ג'רי כהן בערוץ 13 בתכנית סטטוסקופ
""אחד הדברים שאני מאוד אוהב זה שאני מקבל טיפול רפלקסולוגי בזמן שעברתי את טיפולי השתלת השיניים וזה מוריד לי את רמת החרדה והכל נראה מרגיש ונראה אחרת"
מהן הסיבות לפחד ולחרדה מטיפולי שיניים?
פחד מהלא נודע
סימני חרדה בפגישה הראשונה עם רופא השיניים נובעים לרוב מפחד מהלא נודע ומהסביבה הלא מוכרת, בשילוב מידע שקלט מסביבתו. הילד שומע לעתים סיפורי אימה על טיפולי שיניים מההורים או מהחברים וקולט מסרים סמויים שמשדרים ההורים. לעתים קרובות ההורים מנסים להרגיע את ילדם לפני טיפול השיניים בביטויים כמו: אל תפחד, אל תדאג, זה לא כואב. ביטויים אלו פועלים לרוב פעולה הפוכה; הילד מבין שישנה אפשרות לכאב ולמשהו מפחיד והפחד מתחיל לחלחל.
פחד מחדירה למרחב האישי
המרחב האישי של הילד נפגע ישירות בזמן טיפול השיניים. הילד שוכב חסר אונים בפה פעור על כסא הטיפולים, מעליו רוכן רופא השיניים וחודר לתוך פיו ממש.
פחד מאיבוד שליטה
הילד מרגיש שהוא איבד את השליטה במצב, הוריו הם אלה שהביאו אותו לטיפול השיניים ורופא השיניים מכתיב לו מה לעשות. הוא מרגיש חוסר אונים ואיבוד שליטה.
חוסר אמון או פחד מחשיפה
על הילד לשים מבטחו ברופא השיניים המטפל בו. כאשר רופא אחד מפר את האמון של הילד בו, הילד עשוי לפתח חוסר אמון בכל רופאי השיניים. ההורים משפיעים גם הם על מידת האמון של הילד ברופא, בהתבטאויות שלהם בתוך חדר הטיפולים ומחוצה לו. לאמון ברופא השיניים יש תפקיד חשוב בנושא הפחד הן בקרב מבוגרים הן בקרב ילדים.
פחד מכאב
גם היום, בזמן רפואת השיניים המודרנית, הפחד עלול להופיע בזמן טיפול שיניים. הילד עלול לפתח פחד מכאב בשל ניסיונו האישי, ניסיון הסביבה או בגלל אמירות המזכירות כאב, גם אם נאמרו על דרך השלילה.
כיצד להתמודד עם הפחד?
- אמון – אל תשקרו לילדים. ילד ששיקרו לו יאבד את האמון הן בהוריו הן ברופא השיניים ויסרב לטיפולי שיניים בעתיד. אם אינכם יודעים מה לומר לילד וכיצד להרגיעו, עדיף שתשאירו את התפקיד לרופא השיניים האמון על מלאכתו. רופא השיניים יודע להסביר לילד בדיוק מה כרוך בטיפול ומה צפוי לו ובכך להחזיר לו את תחושת השליטה. תפקידכם כהורים הוא לתת לילד את הביטחון שאתם שם בשבילו. במקרה של כאב צפוי או תחושת אי נעימות, על הרופא להסביר לילד במלים פשוטות מה צפוי לקרות כדי לסייע לו להתמודד עם הכאב ולנטרל את ההכנה השלילית שהילד אולי קיבל מחוץ לכותלי המרפאה. במידת האפשר, נסו לאפשר לילד לבחור בין הטיפולים השונים, תנו לו לשאול שאלות ולקבל הסברים לפי רצונו. בנוסף, על הרופא לסכם מראש על סימן בינו לבין הילד לעצירת הטיפול למנוחה קצרה או כאשר הילד חש אי נוחות.
עם זאת, יש לזכור שהילד זקוק גם לתחושה של סביבה מוגנת ומבוגר אחראי. הפעלת סמכות והפגנת שליטה בקרב המבוגרים יכולה לסייע בהגנה מפני מצבים טראומטיים פוטנציאליים. - שינוי הלקסיקון – כאמור, גם ביטויים על דרך השלילה עלולים להביא לתוצאות ההפוכות. תנו לרופא השיניים להסביר לילד מהו התהליך העומד בפניו. אם יש צורך בהכנה כלשהי, השתמשו במלים מרתיעות פחות. במקום ‘זריקה’, אימרו ‘טיפות שינה לשן’. במקום ‘עקירה’, הסבירו שיש לנדנד את השן. מומלץ להיעזר ברופא השיניים ולסכם עימו מראש באילו מלים לנקוט.
- חשיפה הדרגתית – מומלץ להגיע לביקור ראשוני במרפאת השיניים לבדיקה בלבד, ולא עקב כאבים או בעיות בשיניים. תנו לילד להכיר את רופא השיניים, את כסא הטיפולים ואת הכלים השונים שבהם משתמש רופא השיניים. רופאי השיניים מציגים את מכשיר הסאקשן (שאיבה) כשואב אבק או נותן נשיקות, את כסא הטיפולים ככסא לונה פארק, כמטוס, כחללית ובשלל דימויים מעולם הילדים, וזאת כדי להפחית את רמת החרדה בקרב הילדים ולסייע להם לראות את הביקור באור חיובי. מרבית רופאי השיניים מעניקים מתנה קטנה כדי לשוות אווירה נעימה בתום הטיפול.
- שימרו על אופטימיות וחיזוקים חיובים – כמו בכל מקום בחיים, גם כאן יש לשים דגש על הקטעים הנעימים והמוצלחים יותר של הטיפול. שבחו את ההתגברות של הילד על הפחד בזמן הטיפול, שדרו לו שאתם גאים בו שהצליח להתגבר על הפחד, תנו לו תחושת בגרות בסיום הטיפול. לאחר הטיפול מומלץ להסיח את דעתו של הילד בפעילויות מהנות כדי להשכיח את הזיכרונות הפחות נעימים ולהשאיר את הזיכרונות החיוביים.
- אל תכעסו על הילד – אם הילד משדר סימני כאב או תחושות אי נעימות לאחר ההרדמה, או ש’סתם’ איבד את סבלנותו, אל תפגינו כלפיו כעס או תחושות של אי נחת. הילד עובר רגעים קשים ותחושות כאלה רק יגרמו לו לתסכול כי אכזב את הוריו.
- אל תשוו – מותר לפחד. אל תשוו בין הילד לבין ילדים שאינם מפחדים, ועם זאת הדגישו בעיניו את החיובי מהביקור ולא את השלילי: שיתפת פעולה יפה, הצלחת להתגבר וכך הלאה.
לסיכום
לכם, ההורים, ישנו תפקיד חשוב בהתגברות על הפחד. בחרו רופא שיניים שאתם סומכים עליו והקרינו זאת לילד. לפני הביקור עם הילד במרפאת השיניים הגיעו לבדכם למרפאה, שוחחו עם הרופא, הכירו אותו ואת הצוות, הכירו את גישתו ודרך פעולתו של רופא השיניים. סכמו מראש מי ההורה המלווה שיופיע לטיפולים. ילדים רבים מגיבים בדרך אחת כשהם נמצאים עם הורה אחד, ואחרת כשהם נמצאים עם ההורה השני.
סכמו מראש עם רופא השיניים האם להכין את הילד מראש לבדיקה ולטיפול ובאילו מלים להשתמש, אם החלטתם להכינו. הביאו את הילד לביקורות תקופתיות מגיל צעיר, אל תמתינו לכאב השיניים שיגיע. אם ישנו ניסיון עבר בטיפולי שיניים, ספרו זאת לרופא. סייעו לרופא למצוא נושאי שיחה משותפים עם ילדכם, שתפו אותו בתחביבים או בדברים מיוחדים שילדכם אוהב, כגון קבוצת כדורגל, משחקי מחשב, חוגים מסוימים ועוד.
זכרו, הפחד ניתן לשינוי. הפחד אינו רק תלוי בנסיבות. אנו מייצרים בעצמנו את הפחדים שלנו ולעתים קרובות משפיעים על הסביבה הקרובה באמצעות הפחדים האלה. ילדינו סופגים מאתנו את הפחדים ואת התגובות שלנו לכל מציאות, ועלינו מוטלת החובה לנסות ולעצור זאת. אל תזניחו את פחדיכם ואל תעבירו אותם לדור הבא של ילדיכם. כבדו את רגשותיהם של ילדיכם ואל תבטלו אותם בהינף יד או לשון. כאשר ילדכם משתף אתכם בחששותיו מטיפול השיניים אל תבטלו אותו בזלזול ובאמירות כמו: אל תפחד, אין מה לפחד או אתה גיבור. ניסיונות אלה לבטל את פחדיו של הילד רק יקצינו את הפחד ויעצימו אותו. גלו אמפתיה כלפי הילד ורגשותיו, אולם אל תקדישו לכך יותר משלוש דקות כדי שלא להעצים את הפחד מטיפול השיניים. לאחר מכן תוכלו לנסות לברר איתם כיצד תוכלו לעזור להם להתגבר על הפחד.
