טיפולי שיניים בהריון והנקה

הריון, על אף היותו מצב בריא ולא מצב של מחלה, מהווה אתגר לרופא המטפל.

האם מותר לעשות טיפולי שיניים בהיריון?

מחד, על רופא שיניים להקפיד שלא לגרום באמצעות טיפול, קרינה או מתן תרופות, נזק לעובר המתפתח או לאם ההרה ומאידך קיימת חשיבות רבה לשמירה על ההיגיינה הדנטלית ומצב השיניים לבריאותו של העובר המתפתח.
הוכח קשר ישיר בין נשים עם מחלת חניכיים לעלייה בשכיחות משקל לידה נמוך ולידה בטרם עת.
על כן, על רופא שיניים המטפל באישה ההרה לאזן בין פעולות להן זקוקה המתרפאה לבין פעולות שהנזק הפוטנציאלי בהן עולה על התועלת.
לשמחתנו, מעטים מאוד המרכיבים בטיפול הדנטלי בתוך מרפאת שיניים מקצועית אשר יש להם השפעה כלשהי על מהלך הריון ובריאות האישה והעובר בעת טיפול שיניים בהיריון.

שינויים כלליים אליהם מתייחס רופא שיניים במהלך טיפולי שיניים בהיריון:

  1. נטייה גדולה יותר להתעלפות כתוצאה משינוי תנוחה.
  2. חוסר נוחות בשכיבה ממושכת בעת טיפול שיניים בהריון.
  3. שינויים פסיכולוגיים הקשורים בעייפות או דיכאון.
  4. ירידה קלה בקרישת דם – עשוי להיות דימום רב מעט יותר מן הרגיל בזמן טיפולי שיניים בהריון.
  5. עליה בכמות תאי הדם הלבנים – עשויה להיות מבלבלת בביצוע בדיקת דם לזיהוי דלקת.
  6. ירידה בתגובת מערכת החיסון במהלך ההריון ועליה גדולה לאחר ההריון – עשויה להביא לזיהומים דרמטיים יותר בהריון ולתגובה דלקתית חריפה יותר לאחריו.
  7. נטייה לסוכרת (Gestational diabetes mallitus) – ב 2-6% מן הנשים. סוכרת זו עשויה במקרים מסויימים להמשך גם לאחר ההריון. סוכרת הריון מגדילה את הסיכון לזיהומים וללידה במשקל נמוך.

טיפולי שיניים בהיריון – שינויים הקשורים ישירות בטיפול השיניים ובחלל הפה:

  1. דיאטה לא מאוזנת ואכילה בשעות לא קבועות בגלל רעב וצורך בסוכר – עשוים לגרום לאי השגחה על היגיינה אוראלית ולעששת (חורים) קשה.
  2. שינויים בחוש הטעם – עשויים לגרום ל”תחושה מוזרה בפה”.
  3. רפלקס הקאה מוגבר – מגביר את הצורך לבצע טיפול עדין על ידי רופא שיניים.
  4. הקאות – עשויות לגרום לפגיעה בשיניים בגלל החומציות הרבה של מיצי הקיבה. מאפיין בעיקר את הטרימסטר הראשון.
  5. עליה במהירות הנשימה והצורך באוויר – תצריך הפסקות גדולות יותר במהלך טיפול שיניים בהריון.
  6. “סינדרום נפילת לחץ הדם בשכיבה” (Supine Hypotensive syndrome) – הוא סינדרום המתרחש בשלבים האחרונים של ההריון. הסינדרום מתבטא בירידה חדה בלחץ דם, קצב לב איטי, הזעה, בחילה, חולשה ורעב לאוויר.
    סימפטומים אלו, אם מתרחשים, קורים בזמן שכיבה מלאה של האשה (תמונה 1) בגלל לחץ של העובר על אחד מן הורידים הראשיים בגוף, המקטינה זרימת דם ללב. במקרים אלו, עשויה האשה להתעלף.
    הפתרון לבעיה זו הינו פשוט – בעת טיפולי שיניים בהריון, שכיבה תוך הטייה על צד שמאל מונעת את הלחץ על הוריד ובכך מאפשרת זרימה תקינה של דם גם במהלך טיפול ארוך.

ככלל, התקופה הבעייתית ביותר של טיפול שיניים בהריון הינה השליש הראשון של ההריון ואילו התקופה הטובה ביותר של טיפולי שיניים בהריון הינה השליש השני.
למרות הנאמר, לעיתים קיים צורך דוחק בטיפול גם לא בזמן אידיאלי, כמו במקרה של כאבים או זיהום בחלל הפה אשר עשוי להשפיע על בריאות העובר.

תכנית מניעתית:

המטרה העיקרית אותה נרצה להשיג באישה בהיריון תהיה שמירה על בריאות אוראלית מקסימלית על מנת להפחית את כמות החיידקים בחלל הפה ובכך את הדלקת שעשויה לאפיין נשים בהריון בעקבות שינויים הורמונליים.
מחקרים על פני 25 שנים הראו כי נשים אשר להן רמות חיידקים נמוכות יותר (במחקר בדקו את משפחת חיידקי הstreptococus הידועים כגורמים לעששת (חורים בשיניים) נטו להוליד ילדים בהם רמות העששת היו נמוכות יותר.

תכנית מניעתית תכלול:

  1. ביקורים תכופים יותר אצל שיננית למטרת הדרכה בצחצוח ושמירה על רמות פלאק חיידקי נמוכות.
  2. איזון דיאטתי – אשר מטרתו אכילה מופחתת של סוכרים ושתייה מופחתת של משקאות קלים המכילים סוכר רב.
  3. לעיתים שטיפות פה בחומרים אנטי חיידקיים ניתנים לאישה ההרה אפילו בשלבים ראשונים של ההריון על מנת להקטין את כמות החיידקים בפה.
  4. שימוש בפלואורידים – מחקרים הראו כי ילדים אשר נולדו לנשים שהשתמשו בפלואורידים בטרימסטר שני ושלישי
    (פלואורידים כמו אלו הנמצאים במי השתיה, במשחות שיניים ובמי פה) הגיעו ל97% ללא עששת (חורים בשיניים) עד גיל 10.
    כמו כן, באותו מחקר נמצא כי שימוש בפלואור הביא למשקל לידה גבוה יותר ולהקטנה בלידות מוקדמות.

תזמון טיפול שיניים בהיריון:

לצערנו, לא כל הנשים מגיעות להיריון כאשר חלל הפה שלהן מטופל ושמור במצב סביר ולעיתים קיים צורך בטיפול מסוג “עזרה ראשונה”.
חשוב לציין שבשום אופן אין למנוע טיפול בזיהום חריף או בכאב בגלל הריון!

טבלה 1: המראה תזמון מתאים של טיפול שיניים בהריון בכל טרימסטר

טיפולי שיניים בהיריון וחשיפה לקרינת רנטגן במהלך היריון:

הורים רבים לעתיד מוטרדים מחשיפת האם והעובר המתפתח לקרינת רנטגן.
חששות אלו אינם לא מוצדקים אך בנוגע לרנטגן בשימוש דנטלי הדבר שונה מעט.
הקרינה בה משתמשים בטיפול דנטלי הינה זעירה (ביחוד בשימוש ברנטגן דיגיטלי, ראי מאמר מעניין בנושא באתר רנטגן דיגיטלי)
באופן יחסי לכל סוגי צילומי הרנטגן האחרים (טבלה 2).
מחקרים הראו כי קרינה בערכים של בין 5-10 cGy) centigray) במהלך הריון שלם אינה גורמת לנזקים כלשהם לעובר.
הקרינה בסט בן 20 צילומים דנטליים רגילים (לא דיגיטליים) היא כ 0.00001 cGy.
כל עוד שומר הרופא על כללי ביצוע הצילומים, כלומר, שימוש בסינר עופרת תקני והימנעות מקרינה כאשר אינה מועילה לטיפול,
אין כל בעיה בביצוע צילומי רנטגן דנטליים במהלך הריון.

טבלה 2: מראה השוואה בין סוגי צילומי רנטגן והקרינה המגיעה לעובר

טיפולי שיניים בהריון – שימוש בתרופות:

הסכנה העיקרית המובעת בפי אלו המודאגים ממתן תרופות במהלך היריון היא המעבר של התרופה את השיליה וגרימת נזק לעובר.
נוכל לשים לב שעל מנת שתרופה תהיה מסוכנת לעובר, עליה לעבור הן את מחסום השיליה והן להיות במינון המסכן את העובר בצורה כלשהי.
סכנה אחרת אשר אליה יש להתייחס הן תרופות שעשויות לדכא נשימה באם, מצב אשר יכול להביא לאי ספיקת חמצן בעובר, מצב המסכן אותו.
גם במקרה של מתן תרופות, על הרופא המטפל לשקול תועלת מול סיכון פוטנציאלי.
במצב אידיאלי, לא היינו רוצים שאישה בהריון תצרוך תרופות ובמיוחד לא בזמן הטרימסטר הראשון להריון.
על כן, רוב התרופות שניתנות יהיו תרופות אשר ללא נתינתן הנזק הפוטנציאלי לאם (ולעובר) גדול.

על מנת להגדיר דרגת סיכון של תרופות קבע מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) דירוג של תרופות על פי רמת הסיכון שהן מהוות לעובר המתפתח:

  • דרגה “A” – ניתנת לתרופות אשר מחקרים מבוססים בבני אדם הראו כי אין בהן נזק ואפשרות פוטנציאלית לנזק בהן מזערי מאוד.
  • דרגה “B” – ניתנת לתרופות אשר ניסויים בבעלי חיים הראו כי אין בהן נזק לעובר אך מחקרים בבני אדם לא בוצעו.
    הגדרה אחרת לתרופות מסוג B הן תרופות בהן נראה נזק בניסויים בבעלי חיים אך לא נראה נזק במחקרים שבוצעו בבני אדם.
    רוב התרופות נמצאות בקטגוריה זו מאחר וקיים היסוס בקהילה המדעית לבצע ניסויים בבני אדם בתרופות שעשויות לגרום נזק לעובר.
  • דרגה “C” – ניתנת לתרופות אשר הראו נזק בבעלי חיים אך מחקרים בבני אדם לא בוצעו או תרופות אשר אין עליהן מחקרים בבני אדם או בחיות.
  • דרגה “D” – ניתנת לתרופות אשר קיימות עדויות לגביהן כי הן גורמות נזק לעוברים רק בנסיבות מסויימות.
    תרופות אלו עדיין לעיתים ניתנות לנשים הרות.
  • דרגה “X” – תרופות אשר הראו נזק ודאי בבני אדם והתועלת שבשימוש בהן אינה עולה על הנזק הפוטנציאלי לעובר.
    בתרופות אלו לא משתמשים במהלך הריון.

טבלה 3 מראה סיכום של התרופות הנפוצות בהן משתמשים ברפואת שיניים ודרגת הסיכון הנלווית אליהן עבור טיפולי שיניים בהיריון

*אין לראות בטבלה זו המלצה לשימוש או לאי שימוש בתרופות!
יש להוועץ ברופא מטפל לפני התחלת כל טיפול בתרופה בזמן הריון.

מקורות

  1. James W.Little, Donald A.Falace – dental management of the medically compromised patient, seventh ed. Chapter 18 “pregnancy and breast feeding”
  2.  שימוש מושכל ונכון בתצלומי רנטגן ברפואת שיניים – המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים
  3. lopez NJ, Da Silva I, Ipinza J, Gutierrez J. Periodontal therapy reduces the rate of preterm low birth weight in woman with pregnancy associated gingivitis. J.periodontal 2005

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​