חרדה דנטלית: התמודדות עם פחד מרפואת שיניים

האם המילה “רופא שיניים” מעבירה בכם רעד? האם חשתם פרפרים בבטן לפני טיפולי שיניים? – ובכן אתם לא לבד. בסקר שנערך בארץ נמצא, כי קרוב ל-50% מהאוכלוסייה סובלים מפחד מטיפולי שיניים בעוד שאחד מכל חמישה אף סובל מחרדה קשה הנקראת דנטל פוביה.

לעיתים הפחד הוא מדבר מסוים כמו רעש המקדחה או זריקת ההרדמה ולעיתים הפחד נובע מתחושה כללית של חוסר אונים בכיסא הטיפולים. מנעד התגובות הוא רחב החל מתגובות פיזיות לפני הטיפול (רעד, כאבי בטן, דופק מואץ, יובש פה) ועד הימנעות מוחלטת מהטיפול עצמו. מדוע אנו פוחדים? לעיתים הסיבה לכך היא התנסות אישית חד פעמית בעבר, אשר הייתה כרוכה בחוויה לא נעימה כמו כאב, יחס רופא או טיפול כנגד רצוננו (בעיקר בילדים), ולעיתים מדובר בחוויות של אחרים, שהעבירו אותן אלינו.

לכל אלה יש להוסיף את אישיותו של המטופל, יחסם של רופאי שיניים ותחושת חוסר האונים בזמן שכיבה בכיסא הטיפולים בעוד הרופא מתעסק בפינו. לשמחתנו, רפואת השיניים המודרנית מציעה לנו מספר פתרונות , אשר יכולים להקל על החוויה וליצור חוויה מתקנת.

צפו בראיון עם הרופאים במרפאת ד"ר ג'רי כהן בערוץ 13 בתכנית סטטוסקופ

""אחד הדברים שאני מאוד אוהב זה שאני מקבל טיפול רפלקסולוגי בזמן שעברתי את טיפולי השתלת השיניים וזה מוריד לי את רמת החרדה והכל נראה מרגיש ונראה אחרת"

אריה ניקי, מטופל במרפאה

אז איך בעצם מתמודדים עם הפחד מפני רופאי שיניים? הרי לכם 10 עצות שימושיות :

1. רופא אמפטי וסבלני

חפשו לכם רופא שיניים עדין, מתחשב, אשר יהיה מודע למצוקותיכם.
שאלו חברים ומכרים לגבי אדיבותו של רופא השיניים והצוות.

2. מרפאה נקייה ומסודרת

האווירה במרפאה צריכה להיות רגועה, נעימה ומזמינה.

3. מכשור מתקדם

חשוב שהמרפאה תהיה מתקדמת טכנולוגית, שכן כיום פותחו מכשירים רבים המקלים על החרדה והכאב מהטיפולים הדנטליים.

4. תקשורת פתוחה

תקשורת בין מטפל ומטופל היא אחד הממדים החשובים ביותר בהצלחת הטיפול. חשוב לשאול את הרופא לגבי תהליך הטיפול וכך הידע וההבנה עשויים להקל על החרדה מהלא נודע.

5. הרדמה מקומית באמצעות WAND

אחד הפחדים המאיימים ביותר זה הפחד מהזריקה. באמצעות מכשיר ה-WAND ניתן לבצע הרדמה מקומית בתוך מרפאת שיניים כמעט ללא כאב בכלל. יתרונו של ה WAND הוא בכך שקצב ההזרקה איטי מאוד ולכן קיים פחות כאב במהלך ההרדמה. כמו כן קצה המכשיר הוא דק ועדין ביחס למזרק רגיל. בדרך כלל כאשר מטפלים בשיניים בלסת התחתונה נהוג להרדים אזור נרחב הכולל גם את השפה התחתונה והלשון, “מטה הקסם” הזה מאפשר לנו להרדים רק את השן המטופלת ובכך מונעים את אותן תחושות בלתי נעימות.

6. דמיון מודרך

מדובר בשיטה המבקשת מהסובל מהחרדה “לחוות בשנית” את אותו פחד מרופא שיניים בסביבה מבוקרת – ואז לפעול בכדי ללמדם תגובות חדשות לסיטואציה מלבד פחד, קרי ביצוע התניה מחודשת לאדם בכל תפיסתו את נושא רופא השיניים. במרבית המקרים לא נדרשים יותר ממפגש אחד או שניים על ידי מתמחים מוסמכים בדמיון מודרך לסיום הטיפול.

7. דסנסיטיזציה

טכניקה בה משתמשים בטיפול התנהגותי במצבי פוביה, ולפיה מציגים לאדם באופן הדרגתי את הדבר הגורם לפחד, תחילה בצורה דמיונית ומאוחר יותר באופן ממשי.

8. היפנוזה

בהיפנוזה רפואית רופא שעבר הכשרה מיוחדת והינו בעל רישיון לביצוע היפנוזה יכול להפנט את המטופל בכדי להפחית את עוצמת החרדה ואת עוצמת הכאב. יש לציין, כי לא כל מטופל יכול לעבור היפנוזה.

9. גז צחוק

זו תערובת של תחמוצת חנקן וחמצן המוזרמת באמצעות מסכה קטנה לאף המטופל לאורך כל הטיפול. הרופא שולט על היחס בין שני הגזים – ככל שעולה ריכוז גז הצחוק בגוף יש אפקטים של רגיעה, נינוחות, תחושת היי ואפילו אנלגזיה – תחושה נוגדת כאבים. את הגז מקבלים בשאיפה ותחילת ההשפעה, כמו גם סיומה, הן מהירות. הגז הזה מומלץ לכל קהלי היעד, במיוחד לאנשים עם לחץ דם גבוה או מחלות לב. לגז אין תופעות לוואי והוא לא מזיק לסביבה. משתמשים בו בחדרי לידה ובאמבולנסים של טיפול נמרץ. חשוב לזכור כי במהלך השימוש בגז הצחוק המטופל נמצא בהכרה מלאה ולכן בשליטה מלאה, אולם נינוח ורגוע . לפני השימוש בגז צחוק יש צורך להגיע בצום של 3 שעות לפחות מכיוון שיתכן ותחושו בחילה קלה אולם היא חולפת. הטיפול בגז צחוק לא מומלץ לנשים בהריון ולחולים במחלות ראה חסימתיות.

10. היפנוזה

חלק מהמטופלים יכולים לעבור טיפול שיניים רק לאחר הרדמה מלאה הניתנת על ידי עירוי תרופות לתוך הוריד. בזמן לאחר הרדמה כללית אין כאבים, והאדם מתאושש תוך מספר שעות. גזי ההרדמה נספגים בשומני הגוף ובמחזור הדם, ולכן הכאבים פחותים בהשוואה לאותה פרוצדורה ללא הרדמה כללית.
אחד החסרונות בביצוע הרדמה מלאה כאשר עוסקים בשיקום אסתטי הוא חוסר שיתוף הפעולה של המטופל. בטיפולים אסתטיים קל יותר לרופא להגיע לתוצאות כאשר המטופל משתף פעולה בפתיחה, בסגירה ובהנעת הלסת והרקמות הרכות מסביב וכמובן בהבעה. בהרדמה מלאה האדם פסיבי, הרקמות הרכות נפולות, ולא ניתן באמת לשלוט על תנועות טבעיות של הלסת והרקמות הרכות.

כשאתם שומעים את צמד המלים “רופא שיניים”, מה אתם מרגישים? האם אתם לחוצים? חוששים?
האם טיפול שיניים מפחיד אתכם? אם כן, אתם לא לבד.
בסקר שנערך בישראל נמצא כי קרוב ל-50% מהישראלים סובלים מפחד מרופא השיניים ומטיפולי שיניים.
אחד מכל חמישה אנשים סובל מחרדה דנטלית קשה, הנקראת בלועזית “דנטל פוביה”.

סיבות לחרדה דנטלית

לא תמיד מקור הפחד ידוע. לעיתים, חרדה דנטלית נובעת מחוויה שלילית שחווה המטופל, לעיתים רעש מסוים בחדר הטיפולים, כמו רעש המקדחה גורם לתחושת חרדה, ולעיתים זהו הפחד מזריקת ההרדמה. לעיתים דווקא תחושת חוסר האונים בזמן הישיבה על כסא הטיפולים והחדירה אל המרחב האישי של המטופל הן הגורמות לפחד ולחרדה דנטלית.
כאבים חזקים או בלתי צפויים, טיפול בניגוד לרצונו של המטופל, יחס בלתי הולם מצד רופא שיניים או חוויות שליליות של אחרים ששמע המטופל מחוץ לכותלי המרפאה תורמים גם הם לתחושות הפחד והחרדה הדנטאלית.
תגובות המטופלים נעות בין תגובות פיזיות, כגון רעד, כאבי בטן, דפיקות לב מואצות ויובש בפה, לבין הימנעות מטיפול שיניים.
גם כאן, לרפואת השיניים המודרנית יש מה להציע. עבור המטופלים הסובלים מפחדים ומחרדה דנטלית מטיפול שיניים, הבאנו עבורכם מספר עצות שימושיות ושיטות טיפול שיעזרו לכם להתגבר על הפחד ולנצח אותו.

כיצד תתגברו על חרדה דנטלית?

1. לפני הכל – בחרו ברופא שיניים טוב:

לפני שנציג כמה משיטות הטיפול המוצעות בעולם רפואת השיניים, קחו לכם עצה מועילה ביותר: בחרו ברופא שיניים עדין ומתחשב, כזה שיבין אתכם ויעזור לכם להתגבר על הפחד והחרדה הדנטלית. התעניינו בקרב חבריכם באשר לרופא השיניים, לאדיבותו ולמקצועיותו.
בררו ככל האפשר על הצוות במרפאה, וזכרו: ידע זה כוח.

2. הרדמה מקומית באמצעות WAND

הפחד מזריקת ההרדמה הינו אחד הפחדים המאיימים ביותר בטיפול שיניים.
מכשיר ה-WAND מאפשר לרופא השיניים לבצע הרדמה מקומית כמעט ללא תחושת כאב. מכשיר ה- WAND מאפשר לרופא השיניים להזריק את חומר ההרדמה באיטיות רבה. כמו כן, קצה מכשיר ה-WAND דק יותר ומסייע להפחתת תחושת הכאב.
בנוסף, שלא כבמזרק הרגיל, ניתן להרדים את השן המטופלת בלבד ואין צורך בהרדמת השפה והלשון.

3. גז צחוק – N2O

גז הצחוק משלב חמצן ותחמוצת החנקן ותורם רבות להרגעת המטופל ולתחושת טשטוש.
הטיפול בגז צחוק נפוץ במיוחד בטיפול בילדים, אולם הוא מיועד גם למבוגרים, לבעלי לחץ דם גבוה ולחולים במחלות לב.
הגז מוזרם באמצעות מסכה קטנה המולבשת על אף המטופל לאורך הטיפול. תחילת השפעתו מהירה ביותר, כמו גם סיומה.
גז הצחוק בטוח לשימוש, אינו מזיק לסביבה והוא ללא תופעות לוואי.
הוא נמצא בשימוש במרפאות שיניים, בחדרי לידה ובאמבולנסים של טיפול נמרץ.
לרופא השיניים יש שליטה על היחס שבין שני הגזים, החמצן ותחמוצת החנקן: ככל שעולה ריכוז גז הצחוק בגוף מתחזקת תחושת הרגיעה, הנינוחות והריחוף, ולעתים אף אנלגטיקה; תחושה נוגדת כאבים. עם זאת, המטופל נמצא בשליטה מלאה ובהכרה מלאה.
יש להגיע בצום של 3 שעות לפני השימוש בגז צחוק. תיתכן תחושת בחילה קלה. הטיפול בגז צחוק אינו מומלץ לנשים בהריון ולחולים במחלות ריאה חסימתיות.

4. סדציה

סדציה היא שיטת הרדמה חלקית שמביאה לערפול חושים ולטשטוש ברמות שונות עד להרדמה כללית. עם זאת, המטופל אינו מנותק לחלוטין מהסביבה ומסוגל להגיב ברמה מסוימת. שלב מקדים להרדמה כללית הינו סדציה עמוקה. במהלך סדציה עמוקה, המטופל ישן וניתן להעירו באמצעות גירויים מתאימים. סדציה דורשת מיומנות גבוהה ביותר ומעקב צמוד אחר מערכות הלב והנשימה, ולא יכולה להתבצע על ידי כל רופא. רופא מרדים מבצע את טיפול הסדציה ביחד עם רופא השיניים. ישנם רופאי שיניים שעברו הכשרה לביצוע סדציה, אולם להבטחת טיפול במצבי חירום יש צורך בשני רופאים ובאחות או סייעת. הרופא המרדים אחראי על תפקוד מערכות הלב והנשימה של המטופל לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו, עד לשלב ההתעוררות. בשל כך, לפני ביצוע טיפול שיניים בהרדמה כללית או בסדציה יש צורך בתחקיר מקיף של המטופל על בריאותו ועל הסיכונים הרפואיים הכרוכים בתהליך. הטיפול בסדציה מאפשר למטופל לשכב בנינוחות וברוגע בזמן טיפול השיניים, וכך רופא השיניים יכול לבצע את הטיפול ללא הפרעה. לאצבעו של המטופל מחברים מוניטור מיוחד המנטר את רמת החמצן בגוף ואת דפיקות הלב של המטופל על מנת לעקוב אחר השפעת הסדציה.

5. הרדמה מלאה

הרדמה מלאה ניתנת באמצעות עירוי של תרופות לתוך הוריד. המטופל אינו חש כל כאב ומתאושש בתוך מספר שעות מסיום הטיפול.
ההרדמה נספגת בשומני הגוף ובמחזור הדם ומפחיתה את רמת הכאב בהשוואה לטיפול זהה ללא הרדמה כללית.
עם זאת, בביצוע טיפולי שיניים בהרדמה מלאה אין כל שיתוף פעולה של המטופל עם רופאי השיניים, שכן הוא מורדם לחלוטין.
אין לו שליטה על הסביבה, הוא מנותק לחלוטין ואינו מסוגל לבצע פעולות כלל.
לרופא השיניים קל יותר לבצע את הטיפול ולהגיע לתוצאות משביעות רצון בתחום האסתטי כאשר המטופל אקטיבי ופותח את הפה, סוגר אותו ומניע את הלסת והרקמות הרכות מסביב, אולם בטיפול בהרדמה מלאה המטופל מורדם, הרקמות הרכות נפולות, התנועות הטבעיות של הלסת והרקמות הרכות אינן נשלטות והמטופל אינו פעיל.

ולסיום, מספר עצות מועילות להתמודדות עם חרדה דנטלית:

שתפו את רופא השיניים שלכם בתחושותיכם ובחרדה הדנטאלית שכלם. ספרו לו על דאגותיכם, בקשו הסבר על הטיפול הצפוי לכם.
ידע הוא כוח! אל תהססו. שאלו כל שאלה העולה בראשכם באשר לטיפול על שלביו השונים.
תחושת הידע תפחית את תחושת החרדה מפני הלא נודע ותסייע לכם להתגבר על הפחד.
להתגברות על הפחד מרעש המכשירים, תוכלו להאזין למוזיקה האהובה עליכם. טכניקות הרפיה כיוגה או כנשימה נכונה יכולות לסייע גם הן.
כמו בטיפול בילדים, גם כאן אל תמתינו לכאבים שיופיעו. הגיעו לביקורות סדירות אצל רופא השיניים והקפידו על טיפול מונע.
בעיות קטנות קלות יותר לטיפול מבעיות גדולות.
ועוד דבר, הדור הבא מושפע ישירות מהתנהגותכם ומתגובותיכם.
שידור מצוקות לפני טיפול שיניים מעביר להם את המסר שיש ממה לחשוש מרופא השיניים.
השתדלו להעניק להם תחושת רוגע בכל הקשור לרופא השיניים ולביקור במרפאת השיניים. הביאו אותם לביקורות תקופתיות ונסו להעניק להם חוויות חיוביות אצל רופא השיניים. הקפידו על לקסיקון נקי ונעים. ביטויים שליליים כמו “אל תפחד”, “זה לא כואב”, “זאת רק זריקה” עשויים רק לחזק את החשש שלהם מהביקור ויש להימנע מהם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​